קרנות הון צמיחה – ההזדמנות שמתחת לרדאר

פורסם ב- "דה-מרקר" 19.7.16

שרידותו של עסק תלויה במידה רבה ביכולתו לזהות שינויים והזדמנויות ולהגיב להם במהירות. שוק חדש שנפתח או ניצול הזדמנויות בהתרחבות שוק קיים מחייבים הערכות לוגיסטית, רכישת ציוד שעשוי להכפיל את כוח הייצור או השירות, הגדלת מספר העובדים – כדי לעמוד בקצב העבודה הצפוי. כל אלו מחייבים השקעה כספית משמעותית – הון שמיועד לשרת את הצמיחה.

כל עוד הצמיחה היא סולידית וניתן לתמוך במימון שלה באמצעות הרווחיות הקיימת, הרי שהבנקים וגורמי המימון החוץ בנקאים המסורתיים ידעו ואף ישמחו לממנה. אלא שעסק אשר יש לו הזדמנות לצמיחה משמעותית בה ההון הדרוש מחייב כבר הישענות על הגידול העתידי ברווחיות יתקל במחסום בבואו לנסות ולממנו מאותם מקורות. ,זו הסיבה שרובו המוחלט של לאור הסיכון הגבוה במתן האשראי למהלכי צמיחה עתידיים של עסקים, מדיניות מתן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מתבססת בעיקר על יכולת מוכחת של העבר ומשקל מועט ניתן לתוכניות העתיד ולצורכי הון צמיחה )Capital Growth.

גורמי המימון המסורתיים שהם רובו המוחלט של השוק אינם יודעים לאמוד הערכות ותחזיות המחייבות התבוננות מעמיקה הרבה יותר על העסק הקיים ומאפייניו במגוון רחב מאוד של אספקטים-דסיפלינה השייכת יותר לעולם הבנקאות השקעות ופחות לאשראי המסורתי, ולפיכך נמנעים ממתן אשראי הנשען על הערכות ותחזיות אלו. בטוח יותר לאשר מימון המתבסס על יכולת החזר שמתיישבת עם המציאות של היום ולא של מחר, מבחינתם, בצדק. כך עשרות אלפי עסקים שמשוועים לכסף כדי שיוכלו להשלים את קפיצת המדרגה שנקרתה בדרכם – פשוט אינם מקבלים אותו, אף שהציגו תוכנית צמיחה התומכת ביכולת זו.

בצר להם, העסקים הגדולים שבמשק ניגשים לשוק ההון או לקרנות ההשקעה דוגמת פימי ופורטיסימו ואלו מטעינים אותם במזומנים הנדרשים תמורת שותפות במניות. אך העסקים הבינוניים – קטנים מדי עבור שוק ההון ובנוסף, מאופיינים לרוב בבעלות משפחתית. מבנה בעלות אינטימי שכזה אינו אטרקטיבי עבור המשקיעים הפרטיים שמסרבים להיות מיעוט בעסק משפחתי.

הפתרון למגזר העסקים הבינוניים נולד "בהפרייה מלאכותית" דווקא אצל הרגולטור. לפני מספר שנים ביצעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, מחקר מקיף שבדק את שלל הפתרונות הנהוגים במדינות OECD לבעיה זו. במחקר עלה כי הפתרון היעיל ביותר הוא תמיכה ממשלתית בהקמת קרנות המתמחות בהשקעות בהון עצמי, כאשר המדינה לוקחת על עצמה חלק מהסיכון ובמקביל מאפשרת למשקיעים ליהנות מתשואה עודפת – וכך קמו להן "קרנות הון צמיחה".

ב15.12.31 פורסמו קרנות צמיחה ייעודיות לעסקים בינוניים בהיקף השקעה כולל של כמיליארד ₪ שגוויסו מהגופים המוסדיים. בהתאם למנגנון שאומץ תתחייב המדינה להשקיע עד %25 מסכום התחייבות ההשקעה הכולל, תשתתף בהפסדי הקרן מעל חלקה היחסי מכלל הנכסים ותעניק עדיפות וקדימות בעת חלוקת הרווחים לשותפים המוסדיים והפרטיים של הקרן.

אף שצפויה היתה הסתערות רבתי על קרנות אלו, בעלי העסקים קיבלו אותן בחשש ניכר. בשנת הפעילות הראשונה שלהן, בוצעו רק 5 השקעות)!( ועד היום הן עומדות על עשרות בודדות של השקעות בעסקים.

איך זה יתכן? איך זה שקרנות אלו לא קורסות מרוב עבודה?

מדוע בעלי העסקים לא מסתערים עליהן שעה שהן רק מחכות לחלק מילארדי שקלים שצבועים באג'נדה ייחודית שאינה דומה לאשראי הבנקאי והלא בנקאי שזמין עבורם עד כה?

ראשית חייבים לומר כי קרנות אלו, מתקיימות ממש מתחת לרדאר. די בשיטוט קליל בגוגל כדי לראות שגם העיסוק העיתונאי בהן הוא מזערי ביותר. באין פרסום יזום או סיקור תקשורתי – קל לפספס מידע חשוב זה.

אבל זו איננה הסיבה המרכזית.

רוצים את ההימור המלומד שלי? הספקנות של מרבית בעלי העסקים נובעת מפחד ומניתוח חסר של המציאות. אגדיר זאת כך: "מי מפחד מ %15"?

כאמור, אופי ההשקעה שנוטלות קרנות אלו – מסוכן. אך כדי שסיכון זה לא יתבסס על תחושת בטן של מאשרי ההלוואה כי אם על סיכון מחושב, הליך הבקשה והאישור איננו פשוט. בעל העסק חייב להראות בצורה ברורה את מצבו הפיננסי הנוכחי, את שולי הרווח ובעיקר – להציג תוכנית עסקית סדורה המוכיחה יכולת החזר עתידית. הכנה של תוכניות אלו דורשת השקעה לא מבוטלת ולרוב נדרש ליווי יועצים פיננסיים בתהליך.

מששוכנעו אנשי הקרן כי קיימת סבירות גבוהה שההשקעה המדוברת תניב פירות, וההשקעה יוצאת לדרך – החזר ההלוואה בתהליך, הינו יוצא דופן. ראשית, הריבית הבסיסית עומדת על כ %8-6 .אך בהמשך, בו ברגע שהעסק מתחיל לקצור את רווחי ההשקעה – מופעל מנגנון שותפות על הרווחים הנובעים מהגידול. על פניו, ליגיטימי שגורם שסיכן את כספו לטובת הצמיחה, יהנה ממנה עם התרחשותה. אלא שבחינה מעמיקה של המנגנון מראה שקרנות ההון צמיחה שואפות לשיעור תשואה פנימי של השקעתם בהיקף של 16-14 אחוז. נכון שבמידה וחלילה ההשקעה לא צלחה, תשאר הריבית על כנה כלומר כ %8-6 ,אך עצם המחשבה של בעל העסק שנטל הלוואה ושילם עבורו דה פקטו שיעורים אלו, מרתיע אותו.

האם זה משתלם? למי שמאמין בעסק שלו ורוצה להשאיר את הסיכון והסיכוי אצלו, בהחלט!

למעשה, במחקר שערכנו בחברה, עלה כי בעלי עסקים אשר לקחו אשראי מקרנות אלו הרוויחו בסופו של יום, פי 3 יותר מהאלטרנטיבה של שילוב שותף בשלב הטרום צמיחה ובשווי החברה באותה עת. יתרה מזאת, באלטרנטיבה הראשונה הם נמצאים בסוף הדרך עם החברה רק שלהם ובאלטרנטיבה של השקעת אקוויטי יש להם "חתונה קתולית" עם שותף חדש.

בשנתיים וחצי מאז נולדו הקרנות בתמיכת המדינה קמו קרנות נוספות המציעות פחות או יותר את אותה האג'נדה אך ללא חסות ממשלתית. קרנות של בעלי הון, קרנות מכספי המוסדיים ולפני חודשיים אף נולדה קרן המבוססת על כספי קרן גידור שהקצתה חלק מהשקעותיה לאשראי לעסקים בצמיחה.

הכניסה של הקרנות החדשות לעולם ההשקעה בצמיחה, יש בה כדי לרמז משהו על תוצאות ההשקעה של הקרנות עד כה. קרנות אלו אינן קרנות צדקה אלא פועלות על בסיס הגיון עסקי פשוט – לא רווחי, לא יהיה. העובדה שיותר ויותר שחקנים נכנסים למגרש מוכיחה שמשהו טוב קורה פה, מתברר שראייה אופטימיות לפעמים מוכיחה את עצמה.

שיתוף

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך...

מימון נדלן נכון , מבית סטרשנוב קלדרון
תוכן זה מיועד ליזמי נדל"ן ו/או לגורמי מקצוע בסביבתם אשר נמצאים בפני פרויקט ייזום וטרם פנו לגורם מימון בנושא או פנו תוך התמקדות במשולש הון עצמי-אשראי-ריבית והשאירו את כל שאר הפרמטרים לגורם המימון לעשות כרצונו...
חולמים לפתוח בית קפה? כמה זה יעלה לכם והאם תרוויחו
כשיושבים בבית קפה ונפרדים מלמעלה מ-30 שקלים עבור קפה ומאפה זה נראה על פניו עסק רווחי ביותר. עד כמה באמת אפשר להתפרנס מזה, באיזה מיקום כדאי לבחור ומהן הגורמים הקריטיים להצלחה
המנטורים משיבים: אלי קלדרון
אלי קלדרון, כלכלן ויועץ עסקי מנוסה, מבעליה של קבוצת סטרשנוב קלדרון בע"מ, המתמחה בניהול וייעוץ פיננסי לארגונים וחברות, מתוך מטרה לסייע לארגון לצמוח, להתייעל ולהגדיל רווחיות .

יש לכם שאלה?

מלאו את הפרטים נציג יחזור אליכם בהקדם.
לייעוץ חינם
דילוג לתוכן