אפרת גדלה ברשת מסעדות מוכרת. מגיל העשרה התמקצעה בכל תחומי עבודת המסעדנות – מהעבודה במטבח לצידו של השף ועד לניהול צוות המלצרים. אחרי 7 שנים בהן למדה כל מה שיכלה ללמוד במסעדה, ניסתה את מזלה באחת מתוכניות הריאליטי בישול המוכרות. חשיפה רחבה בטלויזיה, פירגון מהשופטים ומהקהל והיא אזרה אומץ והלוואה – ופתחה מסעדה משלה. יאיר לעומת זאת, היה איש הייטק מצליח שהחליט לפרוש לקריירה חדשה בייבוא מוצרי טכנולוגיה. כאוטודידקט יסודי הוא למד את התקנים והרגולציה, חקר בשווקים במזרח ובנה את הקשרים והתשתיות לעסק.
יאיר ואפרת הם דוגמא לאנשי עסקים שאפתניים, נשענים על שנים של ידע ונסיון ,מחושבים ונמנעים ככל הניתן מסיכונים מיותרים. למעשה, מרבית בעלי העסקים שפגשתי בחיי הקימו עסק מתוך אהבה ומשיכה אמיתית לתחום, למקצוע, מתוך ידע ובקיאות מרשימה אחרי שחקרו את התחום לאורך שנים – עבור כולם הקמתו של העסק היא בגדר הגשמה של חלום.
אלא שאם נהיה כנים לחלוטין, נודה שטרם פגשנו באדם שהקים את העסק מתוך חלום אמיתי להתעסק בדוחות רווח והפסד, תוכניות עסקיות וצפי תזרים. ברוב המקרים, העיסוק "בכסף" נדחק לשאלות מאוד צרות ונקודתיות כמו "כמה, אם בכלל, נשאר בחשבון בסוף החודש". בעלי העסקים, יכולים להיות חדורי ראייה עסקית, יכולת לניצול וזיהוי הזדמנויות, בעלי יחסי אנוש מצויניים ושופעי ניסיון אבל שום דבר מזה, לא הופך אותם לבעלי יכולת אמיתית לניהול פיננסי.
אני מגדיר את רוב בעלי העסקים בישראל כ"קצרי רואי" מבחינת פיננסית. מרבית בעלי העסקים מסמנים נקודת מטרה מרוחקת בחלל ומדמיינים את דרכם אליה כטיול מישורי וקליל בדרך להצלחה כלכלית. אלא שהניסיון וקרקע המציאות מלמדים, שניהולו של עסק דומה יותר למסלול מכשולים מפותל מאשר לסיבוב בפארק וזאת, לצערי הם אינם רואים.
עסק שמתנהל ללא תכנון פיננסי מקצועי דומה לרכב הנוסע בכביש חשוך עם אורות נמוכים. לעומתו, עסק המלווה בייעוץ פיננסי מקביל לנסיעה באותו הכביש החשוך אך עם אורות גבוהים – נסיעה נינוחה, מתוכננת ורגועה יותר. במילים אחרות, הגדלת טווח הראייה הכלכלי משפרת ללא היכר את יכולת ניהול העסק. תכנון פיננסי נכון מאפשר להביא לידי ביטוי את החוזקות של בעל העסק לביצועים נכונים לא רק לעוד חודש של פעילות אלא שנים ארוכות קדימה.
ניהול פיננסי זו פרופסיה, זה לא משהו "שעושים על הדרך" והוא לא קורה מעצמו מעצם הגשת המסמכים למנהל החשבונות. ניהול פיננסי מטפל בפרספקטיבה שלמה שהיא חלק אינטגרלי מליבו של העסק המאפשר לבעל העסק להתמצות בתוצאות הכלכליות של עשייתו ולאפשר לו מידע רלוונטי שהוא המפתח לקבלת החלטות, להישרדות העסק והבסיס לכל תוכניות הצמיחה.
עסקים רבים מגיעים לשמחתנו לשלב שבו הם צריכים לצמוח. במעבר בין עסק קטן שבו בעל העסק עושה הכל לעסק בינוני המגלגל מיליוני ₪, גם אם הם בודדים ומעסיק מעל עשרה עובדים חייב בתכנון פיננסי על מנת שיוכל לשחק במגרש של הגדולים. החל מבניה נכונה של תהליכי הרישום של המידע בארגון הן בהנהלת החשבונות והן במערכות המידע התפעוליות, המשך ביכולת עיבוד של המידע הזה לכלים משקפי תמונת מצב ותומכי החלטות וכלה בגיבוש תוכנית צמיחה אופרטיבית המזהה את מנועי הצמיחה של העסק, מתרגמת את היכולות הקיימת ואת הפוטנציאל למדדי ביצוע ברורים ומעשיים (גם הגדרה מה העסק הולך למכור השנה, מי וכמה זהו סוג של מדד ביצוע). ובסופו של דבר מאפשרת גיבוש תוכנית אופרטיבית ברזולוציה חודשית של ממש הניתנת גם למעקב על בסיס שוטף- בדיוק כמו שהגדולים פועלים כדי לצמוח!
עסקים בינוניים במידה רבה הם כמו ילד מתבגר, הוא מגיע ממציאות של ילד קטן עם ההרגלים של כזה אך מתחיל לפעול ב"מגרש" של הילדים הגדולים ומצופה ממנו שילמד לפעול בכללי המשחק של המגרש החדש. בשונה מחברות גדולות לרוב העסקים הבינוניים אין יכולת כלכלית או הצדקה אמיתית להעסיק מנהל כספים (CFO )מנוסה במשרה מלאה. אך המעבר למגרש של "הגדולים" – היקפי הפעילות וגודל החברה, מחייבים פונקציה מקצועית, גם אם במיקור חוץ – שתאפשר לבעל העסק להגדיל את טווח הראיה העסקי-כלכלי שלו ולפעול נכון בזירה של המתבגרים".
עסק שישכיל לפעול כאמור, וייעזר באנשי מקצוע – מעבר לשיפור בתוצאות העסק, יגלה שיפור ניכר גם ב"איכות החיים" שלו בניהול העסק, שכן יידרש להתמודד הרבה פחות עם "הפתעות" שהן תולדה של מציאות משתנה. מצויד בתובנות פיננסיות ויכולת תגובה מהירה יותר לשינויים בהיבטים של רווחיות ותזרים. כך לשמחתו של בעל העסק, יצטמצמו משמעותית מקרים של חוסר באשראי והביקורים התדירים בבנק. בסופו של דבר ניהול פיננסי מקנה לבעל העסק קודם כל תחושת שליטה אמיתית, הקלה (טוב שמישהו אחר מתעסק בזה…) ובעיקר – אופטימיות.
